איך AI לקח שוקולד בעבודת יד והפך אותו לסיפור קטן של מתנה לראש השנה
סטאס קרופצקי
בלוגר, צלם ,מייסד הסטודיו
Point Of View 360
איך מתחילים לבנות קליפ AI למותג שוקולד
תדמיינו מותג שוקולד קטן, אישי ומאוד מוקפד, שרוצה לספר סיפור לחג. לא עוד סרטון של מוצר על שולחן, לא עוד קופסת שוקולד שמסתובבת יפה מול המצלמה, אלא קליפ קצר שמכניס את הצופה לתוך עולם: שוקולד, אריזה, חג, ידיים עובדות, פרטים קטנים, ובסוף – מתנה.
בפוסט הזה אני רוצה לספר איך בנינו קליפ AI למותג השוקולד Elis Ness by Inessa Shapovalova לקראת ראש השנה. מה היה הרעיון, איך נבנה התסריט, למה היינו צריכים רפרנסים, איפה ה-AI עזר, איפה הוא שיגע אותנו, ואיך בסוף כל החלקים התחברו לסרטון אחד
מי זאת אינסה ומה זה Elis Ness
אם אתם פוגשים את אינסה בפעם הראשונה: אינסה שפובלובה יוצרת שוקולד בעבודת יד תחת המותג Elis Ness by Inessa Shapovalova. זה לא סיפור של “סתם שוקולדים”. זה מארזים לחג, צורות שוקולד, אריזות, פרטים קטנים, עבודת יד והמון יחס אישי למוצר.
בגלל זה גם לא רצינו לעשות קליפ שהוא פשוט “פרסומת לשוקולד”. רצינו לבנות סיפור חגיגי קטן. משהו שמרגיש כמו מתנה לראש השנה: חמה, יפה, עבודת יד, עם תשומת לב לפרטים. לא רק להראות מוצר, אלא להראות רגע שבו שוקולד, אריזה, פרטים וידיים של בן אדם הופכים למתנה.
התחלנו לא מ-AI, אלא מתסריט
התחלנו, כמובן, לא מהגנרציה. התחלנו מתסריט וסטוריבורד. קודם דיברנו על הרעיון, האווירה והפורמט. די מהר החלטנו שהסרטון יהיה אנכי, אז כתבתי אותו מראש ל-9:16. לא בקטע של “ניצור משהו ואז נחתוך לצדדים”, אלא ממש כקומפוזיציה אנכית: לאן המצלמה זזה, איפה האובייקט המרכזי, מתי אינסה נכנסת לפריים, ואיך כל זה נקרא על מסך של טלפון.
וזה חשוב, כי וידאו אנכי הוא לא פשוט וידאו אופקי שחתכו לו את הצדדים. התנועה עובדת אחרת, העומק עובד אחרת, כניסה של אובייקט לפריים עובדת אחרת, וגם הפינאלה צריך להיות בנוי אחרת. לכן כל התסריט נבנה מראש למסך טלפון.
הרעיון המרכזי: לא שוקולד, אלא מתנה
ברמת המסר די מהר הסכמנו על הדבר המרכזי: הקליפ לא צריך להגיד “תראו איזה שוקולדים יפים”, אלא “תראו איך נוצרת מתנה”. אינסה בסיפור הזה היא לא סתם מישהי שעומדת בפריים. היא היוצרת של העולם הקטן הזה. דרכה השוקולד הופך ממוצר למחווה של תשומת לב לחג.
הסרט עם הלוגו בתור החוט שמחבר את הסיפור
דיברנו בנפרד גם על התפקיד של הסרט עם הלוגו. בקליפ הוא לא סתם קישוט ולא סתם פרט אריזה. הוא הפך למוביל הוויזואלי של כל הסיפור. הסרט מוביל את הצופה דרך המוצרים, החג והאווירה אל אינסה, ואז חוזר בסוף כחלק מהמתנה המוכנה.
כלומר הוא מחבר את כל הסיפור יחד: שוקולד, עבודת יד, מותג, אריזה והתחושה הסופית של חג. זה נשמע כמו פרט קטן, אבל בדיוק פרטים כאלה גורמים לקליפ להרגיש כמו אמירה אחת שלמה, ולא כמו אוסף פריימים יפים.
רפרנסים: בלי זה וידאו AI מתפרק מהר
אחר כך התחילו הפרטים. ביקשתי מאינסה לשלוח תמונות של כל מה שחשוב לשמור בפריים: אותה, את המוצרים, האריזות, האלמנטים של המותג, השוקולדים והפרטים הקטנים. מתוך זה נבנתה לאט לאט מערכת ויזואלית: אינסה כדמות, המוצרים האמיתיים, האינטריור, הסרט, הקופסה, המרכיבים, הסגנון הכללי והסטוריבורד שמסביר את התנועה.
עם AI זה קריטי. אם רוצים שבן אדם יישאר דומה לעצמו, שהשוקולד יישאר אותו שוקולד, ושהחלל לא יהפוך בכל שוט למטבח אחר, אי אפשר פשוט לכתוב “אישה יפה מכינה שוקולד”. צריך לתת למערכת כל הזמן נקודות אחיזה ויזואליות מדויקות.
ה-AI לא “זוכר” מותג כמו שמעצב או במאי זוכרים אותו. צריך להחזיר אותו כל הזמן לקואורדינטות: מי בפריים, איזה מוצר, איזו אווירה, איזו מצלמה, איזו קומפוזיציה, מה מותר להשתנות ומה אסור.
עיצוב פנים: לא סתם “מטבח יפה”
עוד סיפור בפני עצמו היה האינטריור. לא פשוט לקחנו “מטבח יפה”. בניתי חלל שיתאים לאינסה ולאווירה של המותג: חם, נקי, פרימיום, עבודת יד, בלי פנטזיה מוגזמת ובלי תחושה פלסטיקית.
היו כמה כיוונים, בחרנו אחד, אישרנו אותו, ואז השתמשנו בו שוב ושוב כרפרנס. זה היה חשוב כדי שהקליפ לא יקפוץ ממטבח למטבח, אלא ירגיש כמו עולם אחד שלם.
ואז התחילו החיים עצמם: גנרציות, פרומפטים ומלחמה עם AI
ואז התחילו חיי היומיום של העבודה: גנרציות, פרומפטים, תיקונים ומלחמה עם ה-AI.
למשל, היה רעיון לעשות שולחן שיש ארוך, משהו כמו 10 מטר, כמעט כמו רציף, שהמצלמה תעוף מעליו נמוך דרך שוקולד, תפוחים, דבש, רימון, הסרט וכל הסיפור החגיגי הזה. אבל ה-AI התעקש לעשות אי מטבח רגיל “ברוחב של המטבח”. רציתי מרחב, עומק, תחושה של מסלול בתוך עולם שוקולד, והוא כל הזמן החזיר את זה לשולחן רגיל.
אז היה צריך לסובב את הניסוחים: פרספקטיבה, גובה מצלמה, רוחב שולחן, פוקוס, רקע, מרחק, תחושת קנה מידה. לפעמים נדמה שאתה מבקש דבר פשוט, אבל בפועל אתה מתחיל להסביר למכונה איפה המצלמה שוכבת, באיזה גובה העדשה, מה יש מימין, מה יש משמאל, מה בפוקוס, מה out of focus ומה ממש אסור לה לעשות.
כשהשוקולד לא רוצה להיכנס לקופסה
או דוגמה אחרת. אני מבקש מה-AI להניח שוקולד בדיוק במקום שתוכנן בתוך הקופסה. ואז אני מקבל או קופסה שחסרה בה שוקולד, או שוקולד שעף לאיזשהו מקום לא קשור. הייתי צריך להתחכם כדי למקם יותר מדויק את היד, את השוקולד ואת המקום הספציפי בתוך הקופסה.
וזה בעצם חלק גדול מהעבודה. לפעמים שוט אחד הופך לא ל“פרומפט”, אלא למיני מסמך טכני. וככה כמעט בכל שוט מורכב.
למה זה לא “לחצתי על כפתור וקיבלתי וידאו”
מהצד זה יכול להיראות ככה: טוב, AI, כתבת פרומפט, לחצת על כפתור, קיבלת וידאו יפה. בפועל, ברור שזה לא עובד ככה. אם רוצים לא תוצאה יפה במקרה, אלא סרטון נשלט עבור מותג ספציפי, מתחיל פרודקשן אמיתי: תסריט, סטוריבורד, שפה ויזואלית, רפרנסים, טסטים, תיקונים, בחירה ועריכה.
AI יכול לעשות המון, אבל הוא לא מקבל במקומך החלטות בימוי. הוא לא יודע לבד מה חשוב למותג. הוא לא מבין לבד למה הסרט צריך לחזור בסוף, למה אינסה צריכה להישאר דומה לעצמה, למה השוקולד לא אמור לעבור מוטציה, ולמה המטבח לא אמור להשתנות בכל שוט. את כל זה צריך לשלוט ולכוון.
החלק הכי פחות מוערך: עקביות
אחר כך היו סבבי תיקונים. היה צריך לוודא שאינסה נשארת אינסה, שהמוצרים לא משתנים, שהסרט לא הופך לאיזו סמרטוט אקראי, שעיצוב הפנים לא קופץ משוט לשוט, שהשוקולד נראה כמו שוקולד בעבודת יד ולא כמו סוכריית 3D מפלסטיק, ושכל הקליפ לא מתפרק לאוסף תמונות יפות שלא שייכות אחת לשנייה.
ובדיוק בשביל זה צריך רפרנסים. לא “בערך בשביל האווירה”, אלא ממש לכל דבר שהולך להופיע שוב ושוב בפריים. אם אובייקט, בן אדם, אריזה, חלל, סרט, מוצר או פרט קטן אמורים לחזור ביותר משוט אחד, צריך ליצור להם עוגן ויזואלי נפרד.
אחרת ה-AI מתחיל כל פעם קצת להמציא מחדש. היום השוקולד נראה ככה, מחר הוא כבר נראה קצת אחרת. הסרט פעם נראה פרימיום, ופעם פתאום הופך לאיזו חתיכת בד אקראית. המטבח משנה צורה. הקופסה נהיית אחרת. הפנים של הדמות קצת זזות. ובאיזשהו שלב הסרטון מפסיק להיות סיפור אחד, והופך לאוסף גנרציות יפות אבל לא באמת מחוברות.
לכן בפרויקטים כאלה צריך לבנות כמעט ספריית production קטנה: אינסה בנפרד, המוצרים בנפרד, הסרט עם הלוגו בנפרד, הקופסה בנפרד, עיצוב הפנים בנפרד, צורות השוקולד בנפרד, המרכיבים בנפרד, הסגנון הכללי והסטוריבורד של התנועה.
ולמטה אפשר לראות דוגמאות לרפרנסים ולחומרים שנוצרו במיוחד בשביל הקליפ.
באילו כלים השתמשנו לגנרציה
את גנרציית התמונות עשיתי ב-Nanobanana 2, דרך Google Labs Flow. שם יצרתי פריימים בודדים וגם חלק מהסטוריבורד, כדי לבנות מהר את השפה הוויזואלית ולהבין איך הסיפור יכול להיראות לפני שעוברים לווידאו.
את העבודה עצמה על הפריימים והווידאו המשכתי דרך הפלטפורמה kolbo.ai. שם יצרתי חלק מהפריימים הבודדים, ושם גם עבדתי עם VEO3. את השוטים היותר מורכבים, אלה שהיו צריכים להרגיש יותר קולנועיים, עם תנועה יותר מדויקת, עומק, מצלמה ואווירה, עשיתי ב-Seedance 2 וב-Seedance 2.5 דרך Kolbo.
כלומר זה לא היה כלי אחד שעשה הכול. זה היה שילוב: Nanobanana 2 דרך Google Labs Flow לפריימים, רפרנסים וסטוריבורד, Kolbo כפלטפורמת עבודה נוספת, VO3 לחלק מהווידאו, ו-Seedance 2 / Seedance 2.5 לשוטים היותר קשים וקולנועיים. בהמשך אני מצרף כמה מהפריימים שנוצרו בדרך, כדי שיהיה אפשר לראות איך החומר נבנה לפני העריכה הסופית.
העריכה: כשחתיכות יפות הופכות לסרטון
אחרי הגנרציות התחיל שלב הפוסט הרגיל: חיבור החלקים, עריכה, מוזיקה, סאונד אפקטים, קצב ופינישים. כי גם אם כל חלק בנפרד יצא יפה, עדיין צריך להפוך את זה לסרטון. צריך שתהיה דינמיקה: איפה הצופה נכנס לסיפור, איפה אינסה מופיעה, איפה נולדת ה“קסם”, איפה המתנה נאספת ואיפה הפינאלה.
הפריים האחרון: פרט קטן שהמוח זוכר
על הפריים האחרון אני אגיד בנפרד. עשיתי בערך חמש גרסאות שונות, ורק אחת ישבה בול. היה שם פרט קטן אבל חשוב: המצלמה יורדת אל הסרט והלוגו, וככה מחברת בין הברכה, המתנה והמותג.
לא אגזים אם אגיד שיש בזה קצת NLP. אתם לא בהכרח שמים לב לזה במודע, אבל המוח קולט את הסגירה הזאת וזוכר: חג, מתנה, סרט, מותג. ובשביל פרטים כאלה עושים כמה גרסאות של אותו סוף.
אז מה באמת עומד מאחורי קליפ AI קצר
בסוף, מאחורי סרטון קצר יש די הרבה מטבח: תסריט, סטוריבורד, רעיון, רפרנסים, אינטריור, פרומפט-אינג’ינירינג, גנרציה של תמונות ווידאו, תיקונים, בחירה, עריכה, מוזיקה, סאונד אפקטים ופינישים.
וזאת הסיבה ש-AI video למותג זה לא “לייצר משהו יפה”. זה יותר פורמט חדש של פרודקשן, שבו בימוי, עיצוב, שיווק, עריכה ופרומפט-אינג’ינירינג עובדים יחד.
תודה ענקית לאינסה
ותודה ענקית ל-Inessa Shapovalov על שיתוף הפעולה, על הרעיונות, על הביקורת ועל הרצון להיות בתוך התהליך, ולא רק “לקוחה שמחכה לתוצאה”. זה משפיע מאוד על התוצאה הסופית.
וכמובן, בתור מעריצים ותיקים של השוקולד של אינסה, כבר הזמנו לעצמנו לחג.
ולמטה אפשר לראות את המרכיבים והחומרים הוויזואליים שנוצרו במיוחד לקליפ.
רוצים לקבל הצעת מחיר מדוייקת?
כדי להקים פרויקט הדמייה שלכם, מלאו טופס זה. מנהל סטודיו שלנו ייצור איתכם קשר מיד לאחר מכן כדי לספק מידע נוסף על אופן שליחת מידע נדרש לצורך יצירת הצעת מחיר
הבלוג שלנו
איך AI לקח שוקולד בעבודת יד והפך אותו לסיפור קטן של מתנה לראש השנה
איך AI לקח שוקולד בעבודת יד והפך אותו לסיפור קטן של מתנה לראש השנה איך מתחילים לבנות קליפ AI למותג שוקולד תדמיינו מותג שוקולד קטן,
פרויקט חדש עבור לקוחה קבועה ואהובה!
פרויקט חדש עבור לקוחה קבועה ואהובה! הפעם, סטודיו להדמיה שלנו שיתף פעולה עם לקוחה קבועה שלנו – נדין כהן המוכשרת, בפרויקט שהוא כולו לב
sky_tower
פרויקט חדש בסלוניקי: הדמיות של Sky Tower עבור היזם אגרטון (Ageratun) שמחים לשתף אתכם בתוצאות העבודה החדשה שלנו! יצרנו סדרת הדמיות ארכיטקטוניות עבור
